אריאל פיקאר
מעמד הנכרי במדינת ישראל בפסיקת רבני הציונות הדתית
 דיונים 
מסקנות נחרצות מדי
אני נוטה להסכים עם ירון אונגר לפחות ביחס למניעי מאמרו של הרב אלישע אבינר. אריאל פיקאר תלה זאת במלחמת ששת הימים, למרות שהמאמר נכתב בתשמ"ז. נתון זה היה צריך להוביל למסקנות פחות נחרצות. נראה לי, ששינוי זה קשור בעיקרו במעשי טרור שכוונו כנגד מתנחלים (בית הדסה), המחתרת היהודית (1980) ועמדות הרב כהנא. לכן לדעתי, המאמרים נובעים מבעיית הטרור מחד גיסא ומאותגרים על ידי עמדות ימניות יותר מאידך גיסא. עיין גם יעקב בלידשטיין, עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם, רמת גן תשס"א, עמ` 260-257, הע` 104. הוא רואה בפרשנותו של הרב אלישע אבינר `תיאור ממותן אופייני` לעמדתו הקיצונית של הרמב"ם המצויה בזיקה להלכה המוסלמית. אין להתעלם מכך שתיקון 7א לחוק יסוד הכנסת, השולל את הזכות להיבחר ממי ששולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקראטית או תומך בארגוני טרור, אושר בשנת 1985, גם הוא על רקע הדברים לעיל ונראה שרוח זו מנשבת גם במאמרו של הרב אלישע אבינר הממקם את עצמו בתוך הלך מחשבה שזכה גם לתמיכה חלקית של חקיקת הכנסת.
אלי חדד, ישראל, Aug 26 2009 9:12:00:000PM

תשובה לירון אונגר
שלום ירון מגמתו של הרב אבינר ושל מנהיגי הזרם הפוליטי שהוא חבר בו הוא אכן סיפוח שטחי יו"ש למדינת ישראל אך ללא מתן זכויות אזרח לתושבים הפלסטינים. הדברים מפורשים במצעים ובתכניות של ארגונים ומפלגות שלחלקם הפניתי בהערות שוליים במאמר. כך שמבחינתם מדינת ישראל היא יהודית ולאו דווקא דמוקרטית (ראה למשל את מאמרו של הרב אליעזר מלמד שהתפרסם בשבוע שעבר בעיתון `בשבע`` תחת הכותרת: `יהודית ותו לא`. לגבי הרב ישראלי, זו בדיוק טענתי, הרבנים הותיקים לא רצו ליצור מתח בין עמדות הממסד המדיני לבין ההלכה, שאיפתם המוצהרת היתה ליישב בין עקרונות המדינה היהודית-דמוקרטית לבין ההלכה. רבני הדור הבא פתחו תודעה של מאבק בעקרון זה מפני שהוא המוביל לויתור על חלקי ארץ ישראל. ודוק, הרב ישראלי כבר זכה להכיר את המצב הפוליטי הנוכחי ואת התודעה הלאומית הפלסטינית של חלק מאזרחי ישראל הלא יהודים, ואעפ"כ בשיחה שלו עם הרב אבינר אותה מביא אבינר בהספד שלו על הרב ישראלי(מצוטט במאמרי בעמ` 195) הוא לא מוכן להתעמת עם ההכרעה של מדינת ישראל המאפשרת לאזרחים אלו יצוג פוליטי. דבריו של אבינר מכוונים לאזרחי ישראל ומקל וחומר לפלסטינים ביו"ש. מאמרו של הרב רוזן מתייחס ישירות ל`אוטונומיה`.
אריאל פיקאר, ישראל, Jun 10 2009 9:41:00:000AM

השערות פורחות
הרב פיקאר מנתח בצורה מרשימה את השינויים בטיעונים ההלכתיים המלווים את הדיון במעמד הנכרי, בקרב רבני הציונות הדתית. אולם, מסקנותיו של הניתוח, לטעמי, אינן אלא השערות פורחות, שאין להן, לטעמי, יסוד של ממש. כעיקרון, יש להקדים, שזה ממש לא מדוייק לטעון שלפלסטינאים המתגוררים ביו"ש אין זכויות אזרח בכלל, וודאי שאין זה מדוייק לטעון שזה לא מתיישב עם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, כל עוד המדינה לא מספחת את שטחי יו"ש. מעבר לכך, גם אם הדבר יוצר סתירה, הרי הרב ישראלי חי ופעל גם לאחר 1967. מדוע מה שהציק לרב אבינר לא הציק לו? יתר על כן, דיונו וגם הדיון של הרב אבינר, מתמקד בערביי א"י, ולא באלה שבשטחים, ואלו היו גם לפני מלחמת ששת הימים, ובכ"ז הרב הרצוג והרב ישראלי לא ראו צורך לשלול מהם זכויות אזרח. אי לכך, סביר בעיניי יותר, שדווקא השינוי לרעה ביחסם של ערביי א"י למדינה הוא זה שהוביל לפרשנות רחבה של מס ועבדות, שהרב הרצוג והרב ישראלי לא נזקקו לה, משום שלא תיארו לעצמם שכהונת ערבי כח"כ בכנסת ישראל תשמש ככלי לניגוח לאומי של עם ישראל ממולדתו...
ירון אונגר, ישראל, May 26 2009 5:56:00:000PM